אתיקה

חלק זה מעלה את השאלה האם נאמנות וצייתנות לקשרים אישיים קרובים, כמו כיבוד והעדפת האב, צריכים תמיד לגבור על מומחיות מעשית. אריסטו מציג דילמה—האם עלינו תמיד להעדיף נאמנות משפחתית או אישית, או שעלינו להפנות מקום לידע ולמיומנויות של אלו המתאימים ביותר להתמודד עם מצבים מסוימים?

לדוגמה, אם אתה חולה, ייתכן שתהיה נטייה לכבד את דעת אביך מתוך אהבה או חובה. עם זאת, ייתכן שהידע של רופא יהיה מתאים יותר להנחות את החלטותיך במקרה כזה. באופן דומה, כאשר יש לבחור מנהיג לצבא, נאמנות או כבוד אישי לא צריכים להתעלות על העובדה שמישהו בעל מיומנויות צבאיות אמיתיות מתאים יותר לתפקיד.

השאלה הרחבה יותר שהוא מעלה היא מתי יש לתת עדיפות לקשרים אישיים ולחובות מוסריות, לעומת מתי מומחיות מעשית או יכולת מקצועית צריכות להיות במרכז. זוהי חקירה של האופן שבו אנו מנווטים בין דרישות מתחרות בין קשרים רגשיים וקבלת החלטות רציונלית שמתבססת על יכולת.

אריסטו מציב כאן דילמה מוסרית שאנו עדיין נתקלים בה כיום. הוא מתעמק במצבים שבהם עלינו לבחור בין מחויבויות או נאמוּת שמתנגשות זו בזו. בפרט, הוא שואל: אם אינך יכול לעזור לשניהם, האם עליך להעדיף לעזור לחבר (מה שמשקף נאמוּת אישית וקשרים רגשיים) או לאדם טוב (מישהו בעל אופי מוסרי גבוה, מה שמרמז על אחריות רחבה יותר למה שנכון מבחינה אתית)? בדומה לכך, אם אתה עומד מול שני אנשים שאתה חייב להם משהו, האם עליך להפגין הכרת תודה למיטיבך (מישהו שכבר עזר לך בעבר) או להעדיף לעזור לחבר שנזקק כעת לעזרתך?

שאלות אלו מדגישות את המורכבות שבבחירות מוסריות — כאשר ערכים, יחסים וחובות מתנגשים אלה באלה. אריסטו מעודד אותנו לחשוב כיצד אנחנו מדרגים את העקרונות הללו בחיינו: נאמנות לחברים, הכרת תודה, או מוסריות רחבה יותר.