אתיקה

אריסטו מציין כי אנשים "חמוצים" (זעופים או לא נעימים) ואנשים מבוגרים מתקשים לעיתים קרובות ליצור חברויות קרובות. הסיבה לכך היא שחברויות כאלה נשענות בדרך כלל על תכונות כמו מזג נעים (שמחת חיים ונועם הליכות) ויכולת ליהנות מזמן משותף. מכיוון שאנשים חמוצים מטבעם פחות נעימים, ואנשים מבוגרים לעיתים מעדיפים בדידות או פחות נוטים לאינטראקציות חברתיות תוססות, התכונות שמעודדות ומחזקות חברויות פחות שכיחות אצל קבוצות אלו. ולכן, לדעת אריסטו, גורמים אלו מעכבים את יצירת הקשרים האמיתיים.

אריסטו מציין שאנשים צעירים נוטים ליצור חברויות בצורה מהירה יותר בהשוואה לאנשים מבוגרים. הסיבה לכך היא שעצם יצירת החברויות תלויה לעיתים קרובות בהנאה ושמחה מחברת האחר. לעומת זאת, אנשים מבוגרים, שייתכן שכבר התגבשו בהרגליהם או פחות פתוחים לחוויות חדשות, נוטים פחות "לשמח" ביחסים חדשים ולכן מתקשים ליצור קשרים חדשים בקלות. באופן דומה, אנשים בעלי מזג חמוץ או לא נעים מתקשים גם הם ליצור חברויות במהירות, משום שגישתם או אופיים מקשים על אחרים ליהנות ולהיות בחברתם.

אריסטו מסביר שלמרות שחלק מהאנשים, כמו מבוגרים או כאלו בעלי מזג חמוץ יותר, עשויים לאחל טוב זה לזה ואפילו לעזור זה לזה בזמן צורך, זה לבדו לא הופך אותם לחברים אמיתיים במלוא מובן המילה. חברות אמיתית היא יותר מרק רצון טוב או תמיכה – היא כוללת קשר עמוק שבו אנשים באמת נהנים לבלות יחד ושואבים שמחה מהנוכחות אחד של השני. לפי אריסטו, היבטים אלו של הנאה משותפת ונוכחות הדדית הם המאפיינים המגדירים ביותר של חברות אמיתית. לעזור למישהו או לאחל לו טוב בלבד אינו מספיק כדי להגיע לרמת הקשר הגבוהה והמשמעותית הזו.