אתיקה

אריסטו משווה בין חברות למידה הטובה. כפי שישנם אנשים הנחשבים טובים מבחינה מוסרית על סמך אופיים הפנימי, וישנם כאלה הנחשבים כך על בסיס מעשיהם, כך גם לחברות יש רבדים. חברים שנמצאים פיזית זה עם זה חולקים יחד שמחה ועוזרים זה לזה—בעצם "מביעים" את החברות בפעולה. אך כאשר חברים רחוקים זה מזה (בין אם ישנים או גרים במרחק גדול), הם לא עוסקים באותן אינטראקציות בצורה פעילה. עם זאת, הקשר עצמו ממשיך להתקיים, כל עוד ההפרדה אינה קבועה. מרחק אינו הורס את החברות, אלא רק משהה את הביטויים הפעילים שלה.

אריסטו מציין שהיעדר ממושך, או היות רחוקים פיזית לאורך זמן, יכול לעיתים להחליש או אפילו למחוק את הקשר בין חברים. זאת משום שהפעילויות המשותפות, השיחות וההנאה ההדדית, שמזינות רוב החברויות, אינן מתרחשות עוד. המרחק הפיזי אינו הורס לחלוטין את הקשר, אך הפער הטבעי באינטראקציה יכול לגרום לאנשים להתרחק רגשית, ובסופו של דבר לאבד את מערכת היחסים לאורך זמן. הדבר מסוכם היטב בביטוי המוכר "רחוק מהעין, רחוק מהלב", שמדגיש כיצד הפרדה פיזית יכולה לגרום לאנשים לשכוח זה את זה בהדרגה.

אריסטו מציין כאן מדוע אנשים מסוימים, כמו מבוגרים יותר או כאלה שנחשבים "חמוצים" (עקשניים, מרירים או בלתי נעימים), נתקלים בקושי לבסס חברויות חזקות. הסיבה לכך פשוטה: חברויות משגשגות באופן טבעי מתוך חוויות שהן מהנות ומספקות לשני הצדדים. אם מישהו חסר תכונות שהופכות את חברתו לנעימה, קשה לאחרים לרצות לבלות איתו. הוא מקשר זאת למאפיין בסיסי של הטבע האנושי: אנו נמשכים למה שמרגיש טוב או נעים ונוטים להתרחק ממה שמרגיש שלילי או מכאיב. החברות, במהותה, נשענת על חיוביות והנאה משותפת, ולכן קשה למי שנראה בלתי נעים ליצור קשרים קרובים.

אריסטו מדגיש את המאפיין המרכזי של חברות אמת: לחיות את החיים יחד. הוא מסביר שאהבה או הערכה כלפי מישהו בפני עצמן אינן מספיקות כדי ליצור חברות שלמה. חברות אמת כוללת שיתוף חוויות, בילוי משותף, וחיים בדרך שמבוססת על הנאה הדדית ותחומי עניין משותפים.

הוא מציין שגם האנשים המאושרים ביותר, אלה שאינם זקוקים לאחרים לשם סיפוק צרכים, עדיין משתוקקים לחברה – הם רוצים לבלות את חייהם עם חברים קרובים. מדוע? כי לחיות לבד, גם אם חיים בנוחות ובאופן עצמאי, לא מרגיש טבעי. הבדידות מנוגדת לטבע האנושי, כיוון שאנחנו משתוקקים לקשר ולשמחה משותפת.

עם זאת, לחיות יחד – או להיות בקשר קרוב לאורך זמן – דורש הנאה הדדית. חברים צריכים למצוא שמחה בחברת זה של זה ולשתף טעמים או ערכים דומים. ללא קשר והנאה מסוג זה, קשה באמת לבלות יחד בהרמוניה. ההנאה המשותפת הזו היא שגורמת לבני לוויה להיראות כחברים אמיתיים.