אתיקה

אריסטו מציין שהחברויות המבוססות על תועלת – או על תועלת הדדית – הן מטבען זמניות, מכיוון שהגורמים שהופכים אותן למועילות משתנים כל הזמן. ברגע שהתועלת הספציפית שחיברה בין שני אנשים כבר אינה רלוונטית או מועילה, הבסיס לחברות נעלם, וכך גם החברות עצמה. במילים אחרות, מערכות יחסים אלו אינן מחזיקות מעמד כיוון שהן מושתתות על גורמים חיצוניים ומשתנים, ולא על קשר עמוק ויציב יותר.

אריסטו מציין שחברויות המבוססות על תועלת – שבהן אנשים מתחברים זה לזה בגלל היתרונות או הרווחים שהם מספקים אחד לשני – הן הנפוצות ביותר בקרב אנשים מבוגרים ולעיתים גם בקרב צעירים או אנשים בגיל העמידה עם מטרות מעשיות. אנשים מבוגרים נוטים להעדיף את מה שמשתלם או מועיל על פני מה שמביא רק הנאה רגעית, כי תשומת ליבם עוברת מהנאות חולפות למה שמשרת את צרכיהם או מטרותיהם. במקביל, צעירים עם גישה מעשית עשויים גם ליצור חברויות מסוג זה, אך המניעים שלהם פחות קשורים לגיל ויותר לשאיפה לתועלת.

אריסטו אומר שחברויות המבוססות על תועלת – אותן מערכות יחסים שבהן אנשים מחוברים בגלל היתרונות שהם מספקים זה לזה – לא מערבות בדרך כלל הרבה זמן משותף ביחד. למה? משום שחברויות כאלו לא נבנות על הנאה כנה מחברתו של האחר. למעשה, ייתכן שאנשים אלה אפילו לא ימצאו זה את זה כל כך נעימים או מהנים להיות בקרבתם. הסיבה היחידה שהם שומרים על הקשר היא משום שהם רואים בו פוטנציאל לתועלות או ליתרונות – "תקווה למשהו טוב" – שיכולים לצמוח מהקשר. למעשה, מדובר בהסדר פרגמטי, ולא בקשר רגשי עמוק.

חלק זה מתאר דוגמה ספציפית של ידידות שנוצרת מתוך תועלת. אריסטו מציין שמערכת היחסים הנוצרת לעיתים קרובות בין מארח ואורח משתייכת לקטגוריה זו. במצב כזה, הקשר קיים כי הוא מועיל—זה יכול להיות קשור לאירוח, מקום לינה או שיתוף משאבים. היחסים אינם מבוססים בהכרח על חיבור אישי עמוק או חיבה, אלא על תועלת הדדית או חילופי שירותים. סוג זה של ידידות מתאים לרעיון הכללי של ידידות המבוססת על תועלת, שהיא בעיקר עסקית ונוטה להסתיים כאשר הצורך המעשי או התועלת כבר לא קיימים.

בקטע זה, אריסטו מתאר כיצד החברויות של אנשים צעירים מונעות בעיקר על ידי החתירה להנאה. הוא מציין שאנשים צעירים מונחים יותר על ידי רגשותיהם ומתמקדים במה שמביא להם שמחה ברגע הנוכחי, ולאו דווקא בחיפוש אחר משהו קבוע או משמעותי לעומק. עם זאת, ככל שאנשים מתבגרים, תפיסת ההנאה שלהם מתפתחת ומה שהם מוצאים כהנאה משתנה, מה שלעתים קרובות משנה גם את טבע החברויות שלהם. באופן מהותי, הדבר משקף כיצד אנשים צעירים נוטים להיות יותר אימפולסיביים וממוקדים בסיפוק מיידי, בעוד שהבגרות מביאה לשינוי בפרספקטיבה לגבי מה שבאמת מספק ומשמעותי.

חלק זה מדגיש נטייה, במיוחד אצל צעירים, שהחברויות שלהם נוצרות ומתפרקות במהירות. הסיבה לכך היא שהקשרים שלהם מבוססים על מה שמרגיש להם מהנה או מרגש באותו הרגע. מכיוון שמה שהם תופסים כ"מהנה" או רצוי יכול להשתנות בקלות ובתדירות, כך גם הקשרים שלהם משתנים במהירות. בעצם, חברויות אלו הן שבריריות מכיוון שהן קשורות לרגשות חולפים או טעמים זמניים ולא למשהו עמוק או יציב יותר.

אריסטו מציין שאנשים צעירים מונעים במיוחד על ידי הרגשות שלהם והשאיפה להנאה בכל הנוגע למערכות היחסים שלהם. עבורם, אהבה וחברות תלויים במידה רבה בתחושות ההנאה והמשיכה שהם חווים ברגע. מאחר שקשר מסוג זה מבוסס על רגשות חולפים ולא על תכונות עמוקות ויציבות יותר, הוא נוטה להיות בלתי יציב. צעירים יכולים "להתאהב" במהירות, אבל גם לאבד עניין באותה מהירות, לפעמים אפילו בתוך יום אחד. הדבר מדגיש איך העוצמה הרגשית שלהם לעיתים קרובות חסרת מחויבות או יציבות ארוכת טווח.

אריסטו אומר שצעירים, שמבססים את חברויותיהם על הנאה – בין אם מדובר באהבה רומנטית או צורות אחרות של חברות – נוטים לרצות מאוד לבלות זמן רב יחד. הסיבה לכך היא שהחברות שלהם מתמקדת בסיפוק מיידי ובהנאה, ובילוי משותף מאפשר להם להשיג את מטרת הקשר. למעשה, החוויות המשותפות ורגעי ההנאה הם הסיבה המרכזית לקיומו של הקשר, ולכן טבעי שהם ירצו לשקוע בכך כמה שיותר. עם זאת, מאחר שחברויות אלו מבוססות על רגשות חולפים ומשתנים, הן לרוב אינן מאריכות ימים.