אתיקה

אריסטו טוען שהסיבות שמשכות אנשים לאהבה או לידידות יכולות להתחלק לשלוש קטגוריות מובחנות, אשר תואמות לשלושה סוגים של ידידות. כל אחת מהקטגוריות מבוססת על מה שנחשב "אהיב" – בין אם זה משהו מועיל, מהנה, או טוב כשלעצמו. כדי שאחת מהידידויות הללו תתקיים, חייבת להיות הכרה והסכמה הדדית ששני הצדדים דואגים אחד לשני ומאחלים טוב זה לזה, אך הסיבה לאותה חיבה הדדית משתנה בהתאם לסוג הידידות. בעצם, אופי האהבה או הידידות מוגדר על פי הבסיס שעליו בנויה מערכת היחסים.

אריסטו אומר שכאשר אנשים יוצרים קשרים המבוססים על תועלת (שימושיות), הם לא באמת אוהבים זה את זה כאנשים או בגלל מי שהאדם האחר הוא. במקום זאת, הקשר מתקיים משום שכל אחד מהצדדים מקבל תועלת או יתרון מהשני. הקשר אינו מבוסס על האדם עצמו, אלא על מה שכל אחד מספק לאחר. זהו קשר פונקציונלי ומכוון מטרה, ולא קשר רגשי או אישי עמוק.

אריסטו אומר שכאשר אנשים יוצרים קשר שמתבסס על ההנאה שהם מפיקים מאדם מסוים, זה לא נובע מכך שהם מעריכים עמוקות את אופיו או תכונותיו הפנימיות. במקום זאת, הם נמשכים לאותו אדם בגלל ההנאה או הבידור שהוא מספק, כמו מישהו שנהנה לבלות עם אדם שנון בזכות חוש ההומור או הכישרון הבידורי שלו. המוקד כאן אינו על מי שהאדם באמת, אלא על החוויות הנעימות שהוא יוצר עבור אחרים.

חלק זה מדגיש שבחברויות המבוססות על תועלת או הנאה, האהבה אינה מופנית כלפי האדם האחר בשל מהותו האמיתית. במקום זאת, החיבה נובעת ממה שהאדם האחר מביא איתו – בין אם זה תועלת מסוימת או הנאה. במילים אחרות, המוקד אינו על אופיו הייחודי או זהותו של החבר, אלא על התועלת או ההנאה שהוא מספק לאדם. יחסים אלו נוטים להיות מבוססי אינטרס עצמי יותר מאשר קשרים כנים ואמיתיים.

בקטע הזה, אריסטו מציין שחברויות המבוססות על תועלת (תועלת הדדית) או הנאה, אינן נטועות לעומק באופי או באישיות של האדם השני. במקום זאת, הקשר סובב סביב התועלות או ההנאה שמקבלים מהאחר. סוגי חברויות אלו הן מקריות – כלומר, הן מתרחשות כתוצאה צדדית של התועלת או ההנאה המסופקת, ולא כבסיס להערכה של האדם כפי שהוא באמת. הקשר מתקיים בגלל מה שהאדם השני מציע, לא בגלל תכונותיו הפנימיות כאדם.

אריסטו מסביר שחברויות המבוססות על תועלת או הנאה הן מותנות ולעיתים קרובות שבירות. הן תלויות לחלוטין במה שאדם אחד מקבל מהשני. אם הסיבה לקשר החברי—בין אם זה התועלת או ההנאה—נעלמת, החברות לרוב מתפרקת. למשל, אם מישהו הוא חבר שלך כי הוא מוצא אותך משעשע או מועיל, וכשאתה מפסיק להיות כזה עבורו, יש סבירות שהחיבה או הקשר שלו אליך יתפוגגו. סוגי חברויות כאלה חסרות קשרים עמוקים ומתמשכים, מפני שהן אינן מבוססות על הערכה של האדם על מי שהוא באמת, אלא על מה שהוא מספק.