ספר 8 / פרק 12
פסקה 4 - חובות במערכות יחסים
הסבר - חלק אחר חלק
"כיצד צריכים גבר ואישה, ובכלל חבר וחבר, להתנהג זה כלפי זה נראה כשאלה זהה לשאלה כיצד ראוי מבחינה של צדק שהם יתנהגו."
חלק זה מציין שהאופן שבו אנשים, בין אם בני זוג או חברים, אמורים להתייחס זה לזה קשור קשר הדוק למה שנחשב "צודק" או הוגן במערכת היחסים שלהם. למעשה, אריסטו אומר שהחובות והאחריות האתיות שיש לאנשים זה כלפי זה במערכות יחסים קרובות מתאימות לדרישות הצדק ביניהם – כיצד עליהם לפעול כך שכל אדם יקבל יחס הולם בהקשר של הקשר ביניהם. בין אם מדובר בנישואין או חברות, רעיון הצדק מסייע להגדיר את הדרך הנכונה להתנהג זה כלפי זה.
"שהרי לאדם אין אותן חובות כלפי חבר, זר, שותף או בן כיתה."
חלק זה מדגיש כי החובות והאחריות שיש לנו כלפי אחרים תלויים בסוג הקשר שאנו חולקים עמם. אריסטו מכיר בכך שהתחושה שלנו של חובה והתנהגות אמורה להשתנות באופן טבעי בהתאם לשאלה אם אנו מתמודדים עם חבר קרוב, מכר, עמית, או מישהו שלמדנו איתו בבית הספר. כל אחד מהקשרים הללו נושא ציפיות שונות, רמות שונות של קרבה, וצורות שונות של אינטראקציה. הוא מציע כי צדק—מה שצודק או ראוי—בתוך מערכת יחסים תלוי בטבעה של אותה מערכת יחסים. במונחים מודרניים, הדבר מדגיש כי מערכות יחסים מוגדרות על ידי דרגות שונות של קרבה וחובה, והתנהגות זהה כלפי כל קשר לא תשקף את השונות הטבעית הזו.