ספר 6 / פרק 8
פסקה 5 - שגיאה בשיקול דעת
הסבר - חלק אחר חלק
"יתר על כן, טעות בשיקול הדעת יכולה להיות קשורה לעקרון הכללי או למקרה הפרטי; ייתכן שלא נדע שכל מים כבדים הם גרועים, או שאיננו מזהים שמים מסוימים אלו הם כבדים."
בחלק זה, אריסטו מסביר שכאשר אנו טועים בתהליך קבלת ההחלטות שלנו (או "שיקול הדעת," כפי שהוא מכנה אותו), טעויות אלו יכולות להתרחש בשני רמות: האוניברסלית או הפרטנית.
- ברמה האוניברסלית, אנו עלולים לטעות בעיקרון הכללי או בחוק – לדוגמה, להאמין כי "כל מים שהם כבדים הם בלתי מזיקים," כאשר בפועל, מים כבדים מזיקים. כאן מדובר בטעות בהבנת האמת או העיקרון הרחב.
- ברמה הפרטנית, אנו יכולים לטעות במקרה ספציפי, כמו לא לזהות ש"המים האלה שלפנינו הם אכן כבדים." במקרה זה, הבעיה טמונה בזיהוי או פרשנות נכונה של המצב המיידי.
בפשטות, אריסטו מזכיר לנו ששיקול דעת טוב תלוי בכך שנבין נכון גם את החוקים הכלליים וגם את הפרטים הספציפיים. טעויות בכל אחת מהרמות עלולות להוביל להחלטות שגויות.