ספר 6 / פרק 8

פסקה 4 - תפקיד הניסיון ברכישת חוכמה וידע.

הסבר - חלק אחר חלק

חלק 1
הטקסט המקורי:

"מה שנאמר מאושר על ידי העובדה שבעוד שצעירים יכולים להפוך לגיאומטריקאים, מתמטיקאים וחכמים בעניינים כאלה, סבורים שלא ניתן למצוא צעיר שיהיה בעל חוכמה מעשית."

אריסטו אומר שאמנם צעירים יכולים להצטיין בתחומים כמו גיאומטריה או מתמטיקה, שדורשים חשיבה מופשטת ולוגיקה, אך זה נדיר למצוא צעיר שמחזיק בחכמה מעשית (פרונסיס). חכמה מעשית כוללת קבלת החלטות טובות בחיי היומיום, ואריסטו מציין שלא ניתן להשיג זאת רק באמצעות אינטלקט בלבד. במקום זאת, היא דורשת ניסיון חיים—דבר שלצעירים באופן טבעי אין.

חלק 2
הטקסט המקורי:

"הסיבה לכך היא שחוכמה כזו עוסקת לא רק בכלליים אלא גם בפרטים, שהופכים מוכרים מתוך ניסיון. אך לאדם צעיר אין ניסיון, כי הניסיון נרכש לאורך זמן."

אריסטו מציין כי תבונה מעשית – מה שאפשר לכנות כיום "חוכמת החיים המעשית" או היכולת לקבל החלטות טובות במצבים מסוימים – דורשת לא רק ידע על עקרונות כלליים (אוניברסלים), אלא גם הבנה של הפרטים של החיים. את הפרטים הללו אי אפשר פשוט ללמוד מתוך ספר או הרצאה; הם נרכשים מתוך ניסיון ממשי בחיים. במילים אחרות, חוכמה על העולם הממשי דורשת זמן, משום שהיא נטועה במעשים, בחירות, והלקחים שנלמדים לאורך זמן. מכיוון שלצעירים אין את פרק הזמן הדרוש לצבור ניסיון כזה, בדרך כלל חסרה להם העומק של התבונה המעשית.

חלק 3
הטקסט המקורי:

"אכן, ניתן לשאול גם את השאלה הזו: מדוע נער יכול להפוך למתמטיקאי, אך לא לפילוסוף או לפיזיקאי?"

אריסטו מצביע על הבדל מעניין: מדוע נער, אדם צעיר, יכול להצטיין במתמטיקה אך לא בתחומים כמו פילוסופיה או פיזיקה? הסברו של אריסטו קשור לאופי של תחומים אלו. מתמטיקה, לדבריו, עוסקת במושגים מופשטים – דברים שאינם קשורים בהכרח לחוויות העולם הממשי. בשל כך, צעיר שהוא חד ומהיר חשיבה יכול לתפוס רעיונות מתמטיים ללא צורך בניסיון חיים נרחב.

לעומת זאת, תחומים כמו פילוסופיה או פיזיקה (כפי שהובנו בזמנו של אריסטו כחקירת העולם הטבעי) דורשים חוכמה מעשית, שיפוט והבנה של עקרונות מתוך החיים הממשיים, שמגיעים רק עם הזמן והניסיון. נושאים אלו אינם מסתכמים רק בשימוש במונחים נכונים או בלוגיקה, אלא מצריכים קשר עמוק יותר לחוויות המציאות, דבר שלצעירים עדיין אין במלואו. בקצרה, לצעירים חסרה התשתית של ניסיון הנדרשת לפילוסופיה או פיזיקה, אך הם עדיין יכולים להצטיין בתחומים המבוססים על הפשטה טהורה, כמו מתמטיקה.

חלק 4
הטקסט המקורי:

"זאת משום שאובייקטי המתמטיקה קיימים ברמת הפשטה, בעוד שהעקרונות הראשוניים של תחומים אחרים נובעים מתוך ניסיון. בנוסף, לצעירים אין אמונה או הבנה עמוקה בעקרונות הללו, אלא הם רק משתמשים בשפה המתאימה, בעוד שמהותם של אובייקטים מתמטיים ברורה להם באופן פשוט יותר."

אריסטו מסביר מדוע צעירים יכולים לפתח מיומנות בתחומים כמו מתמטיקה, אך לעיתים קרובות מתקשים בנושאים מעמיקים כמו פילוסופיה או חכמה מעשית. המתמטיקה עוסקת במושגים מופשטים שאינם דורשים ניסיון אישי או מעורבות עמוקה עם העולם המעשי. לדוגמה, פתרון משוואה או הבנת צורות גיאומטריות הם תרגילים מנטליים המנותקים מהמורכבויות של העולם האמיתי.

לעומת זאת, נושאים כמו פילוסופיה, פיזיקה או חכמה מעשית דורשים ניסיון והבנה של פרטים – מצבים מציאותיים או עקרונות השאובים מהעולם שסביבנו. לצעירים חסר ניסיון זה כיוון שלא היה להם מספיק זמן לצפות, להרהר ולהתמודד לעומק עם מורכבויות החיים. אריסטו מציין גם כי ייתכן שהצעירים ילמדו את השפה הטכנית של פילוסופיה או תחומים דומים, אך עדיין אין להם את ההבנה העמוקה או את האמונה האמיתית שנובעת מתוך ניסיון חיים.