אתיקה

אריסטו מסביר שכדי שאדם יגשים באמת את מטרתו או יחיה חיים טובים (מה שהוא מכנה "עבודת האדם"), שני מרכיבים מרכזיים נחוצים: מידות מוסריות ו-תבונה מעשית.

- מידות מוסריות מתייחסות לאופי טוב—הן מסייעות לנו לבחור את המטרות הנכונות או את הדברים שכדאי לשאוף אליהם בחיים. הן מכוונות אותנו לבחור לעשות את הדבר הנכון במובן הרחב והכוללני (לשאוף אל "הסימון הנכון").
- תבונה מעשית (או פרונסיס) קשורה יותר ל-איך. היא מאפשרת לנו להבין מהי הדרך הכי טובה להשיג את המטרות הללו ולקבל החלטות שמובילות לתוצאות הנכונות. למעשה, היא מכוונת אותנו למצוא את הדרך הנכונה להגיע למקום שבו אנו רוצים להיות.

במילים פשוטות: לא מספיק לרצות לעשות טוב או לחיות חיים ראויים (מידות מוסריות); צריך גם את היכולת להבין איך לעשות זאת בצורה יעילה במצבים אמיתיים בחיים (תבונה מעשית). שניהם חיוניים ועובדים יחד כדי להגשים חיים מלאים ומשמעותיים.

אריסטו מחלק כאן את הנפש לחלקים שונים, ואחד מהחלקים הללו הוא החלק המזין, שאחראי על תהליכים ביולוגיים בסיסיים כמו גדילה, תזונה ושמירה על החיים. הוא טוען שחלק זה של הנפש אינו נושא מעלה כפי שהחלקים הרציונליים או המוסריים נושאים, משום שהוא אינו פועל מתוך בחירה או חשיבה.

במילים אחרות, החלק המזין של הנפש פועל באופן אוטומטי—זו אינה פעולה שאנחנו שולטים בה במודע או מקבלים החלטות לגביה. אינך בוחר לעכל מזון או מחליט כיצד הגוף שלך יגדל. מכיוון שעל פי אריסטו, מעלה כרוכה בפעולות מכוונות ובחירות המונחות על ידי תבונה (כגון לשאוף למה שנכון מבחינה מוסרית או חכם מבחינה מעשית), החלק המזין מוחרג מדיונים על אתיקה או מעלה. תפקודו הוא פשוט לקיים את החיים, ללא כל מעורבות של החלטות מוסריות או רציונליות.