ספר 5 / פרק 6

פסקה 3 - צורות שונות של צדק במערכות יחסים

הסבר - חלק אחר חלק

חלק 1
הטקסט המקורי:

"הצדק של אדון והצדק של אב אינם זהים לצדק שבין אזרחים, אף שהם דומים לו; זאת משום שלא ניתן לדבר על חוסר צדק במובן המוחלט כלפי מה ששייך לאדם עצמו. רכושו של אדם, כמו גם ילדו עד אשר יגדל ויהיה עצמאי, נחשבים כאילו הם חלק ממנו עצמו, ואיש אינו בוחר להזיק לעצמו (ולכן, אין חוסר צדק כלפי עצמך)."

אריסטו דן בסוגים שונים של צדק ומדגיש שהצדק הנצפה ביחסים כמו בין אדון לעבד או אב לילד אינו זהה לצדק שמשותף בין אזרחים בקהילה פוליטית. הוא טוען שביחסים "פרטיים" כאלה (כמו עם ילדים או רכוש), הצדק במלואו אינו חל, משום שדברים אלה, במידה מסוימת, נתפסים כהארכה של האדם עצמו.

לדוגמה, אריסטו רואה ילדים (עד שהם מגיעים לבגרות ויכולים לפעול בעצמאות) ורכוש (כמו נכסים או כלים) כמעט כחלק מהאדם שמחזיק או שולט בהם. הוא מקשר רעיון זה לאמונה שאף אחד לא פוגע בעצמו בכוונה—ולכן, הוא מציע שלא יכולה להיות עוולה במובן המלא של המילה כאשר מדובר בדברים שאדם תופס כחלק ממנו.

דבר זה משקף את התפיסה התרבותית בזמנו של אריסטו, שבה יחסים היררכיים (כמו אב-ילד, אדון-עבד) נתפסו בצורה שונה מיחסים "שווים" יותר בין אזרחים בחברה פוליטית. בקצרה, אריסטו אומר שהצדק בין אזרחים הוא "פוליטי", משום שהוא מבוסס על שוויון ושלטון משותף, בעוד שהצדק בתוך משק הבית או המשפחה פועל תחת מסגרת שונה.

חלק 2
הטקסט המקורי:

"לכן, הצדק או האי-צדק של האזרחים לא באים לידי ביטוי ביחסים אלו; שכן, כפי שראינו, הם נקבעים על פי החוק, ונוגעים לאנשים שכפופים באופן טבעי לחוק. וכפי שראינו, אלו הם אנשים שלהם יש חלק שווה בשלטון ובהיותם נשלטים."

אריסטו מציין כי מושג הצדק משתנה בהתאם לסוגי היחסים המעורבים. באופן ספציפי, הוא אומר שסוג הצדק שחל בין אזרחים אינו חל על מערכות יחסים שבהן הצדדים אינם שווים במעמד או בכוח. צדק פוליטי – הצדק שבין אזרחים – מבוסס על רעיון השוויון, שבו אנשים חולקים באופן הדדי אחריות הן לשלוט והן להיות נשלטים. סוג זה של צדק מתרחש כאשר אנשים נתונים לאותם חוקים ונמצאים במעמד יחסית שווה בתוך קהילה.

במערכות יחסים שבהן השוויון ההדדי וההשתתפות המשותפת תחת החוק אינם קיימים (כמו יחס בין הורה לילד או בין אדון לעבד), הצדק הפוליטי אינו ישים. במקום זאת, מה שנחשב ל"צודק" במצבים אלו פועל בצורה שונה, ומתבסס יותר על ההיררכיה המובנית או על טבע היחסים הללו.

חלק 3
הטקסט המקורי:

"לכן, צדק יכול להתבטא באמת בצורה רבה יותר כלפי אישה מאשר כלפי ילדים ורכוש, מכיוון שזהו צדק בתוך הבית; אך גם צדק זה שונה מצדק פוליטי."

אריסטו מסביר כי מושג הצדק משתנה בהתאם ליחסים המעורבים. הוא טוען שהצדק בין בעל לאישה—מה שהוא מכנה "צדק ביתי"—קרוב יותר לצדק פוליטי מאשר הצדק בין אדם לילדיו או לרכושו (המכונים כאן "מיטלטלין"). עם זאת, אריסטו מדגיש במפורש שגם הצדק בתוך הבית, כמו בין בני זוג, הוא במהותו שונה מצדק פוליטי.

ההבדל המרכזי טמון בשוויון ובאופי הקשר. צדק פוליטי חל בין אזרחים, הנחשבים לשווים ומשתפים פעולה בניהול וחיים לפי חוקים. לעומת זאת, בתוך משק בית, היחסים לרוב כוללים היררכיות טבעיות או רמות שונות של תלות (לדוגמה, בין הורים לילדים), והצדק הנדרש שם מעוצב על פי דינמיקות אלו. לכן, אף שהצדק בין בעל ואישה עשוי להיות יותר הדדי, הוא עדיין לא דומה לחלוטין לצדק המבוסס על שוויון הנראה במערכת פוליטית.