ספר 5 / פרק 1
פסקה 4 - העמימות של צדק ועוול
הסבר - חלק אחר חלק
"כעת המונחים 'צדק' ו'עוול' נראים ככפולי משמעות, אך מכיוון שהמשמעויות השונות שלהם קרובות זו לזו, הכפילות אינה מורגשת בבירור והיא אינה גלויה כמו במקרה שבו המשמעויות רחוקות זו מזו, לדוגמה (כאן ההבדל בצורה החיצונית הוא גדול) כאשר משתמשים במילה 'מפתח' גם עבור עצם הבריח של בעל חיים וגם עבור הכלי שבעזרתו נועלים דלת."
אריסטו מציין שהמונחים "צדק" ו"עוול" נושאים משמעויות מרובות, אך מכיוון שהמשמעויות הללו קרובות זו לזו, אנשים לרוב לא שמים לב לאי-הבהירות. החפיפה העדינה הזו מקשה על זיהוי ההבדלים בין המשמעויות השונות. הוא משווה זאת למקרים שבהם המשמעויות נפרדות בצורה ברורה וקלה לזיהוי—לדוגמה המילה kleis ביוונית, שיכולה להתייחס לעצם הבריח של בעל חיים או למפתח המשמש לנעילת דלת. ההבדל הפיזי והרעיוני בין משמעויות אלו כה רחב, שהעמימות ניכרת מיד, בניגוד למונחים "צדק" ו"עוול".
"אם כן, נתחיל מהמובנים השונים של הביטוי 'אדם בלתי צודק'."
אריסטו מפנה את תשומת לבנו למורכבות של המונח "לא צודק". הוא מציע שנתחיל את הניתוח שלנו בכך שנבחן את הדרכים השונות שבהן ניתן לתאר אדם כ"לא צודק". במילים אחרות, הוא מתווה את הבסיס לחקור את הסוגים או הצורות השונות של אי-צדק, כדי שנוכל להבין טוב יותר מהי צדק ומהו אי-צדק באמת. גישה זו מאפשרת בהירות ודיוק בהגדרת המושגים המופשטים הללו.
"גם האדם חסר החוק וגם האדם החמדן והבלתי הוגן נחשבים לבלתי צודקים, כך שמובן מאליו שגם השומר חוק וגם האדם ההוגן יהיו צודקים."
אריסטו מסביר כאן כי המונח "בלתי צודק" מתאר שני סוגים של אנשים: אחד שמפר את החוק (חסר חוק) ואחד שפועל באנוכיות, בחמדנות, או בצורה לא הוגנת (חמדן ולא הוגן). על ידי זיהוי שתי תכונות אלו כ"בלתי צודקות", נובע באופן לוגי שהתכונות ההפוכות מגדירות אדם כ"צודק". אדם צודק יהיה, אם כך, גם שומר חוק (פועל לפי כללים וחוקים) וגם הוגן (מתייחס לאחרים בשוויון, ללא אנוכיות או חמדנות). בכך, אריסטו קושר את הצדק הן לחוקיות והן להוגנות, ומראה שצדק כולל גם ציות לכללי החברה וגם יושרה מוסרית ביחסינו עם אחרים.
"אם כן, הצדק הוא החוקי וההוגן, והעוול הוא הבלתי חוקי והלא הוגן."
אריסטו אומר כאן שלצדק יש שני היבטים מרכזיים: להיות חוקי (לציית לחוקים או כללים של החברה) ולהיות הוגן (לנהוג בשוויון ולמנוע אנוכיות או חמדנות). מצד שני, עוול כולל שני הפכים: להיות בלתי חוקי (להפר או להתעלם מהחוקים) ולהיות בלתי הוגן (לפעול באופן אנוכי או לא ישר שפוגע באחרים). במילים פשוטות, צדק קשור גם לכיבוד הכללים החברתיים וגם לביטוי של הוגנות ביחסינו עם הזולת.