ספר 4 / פרק 8
פסקה 4 - שלושת האמצעים בחיים
הסבר - חלק אחר חלק
"האמצעים בחיים שתוארו הם אם כן שלושה במספר, וכולם עוסקים בחילופי דברים ומעשים מסוג כלשהו."
אריסטו מסכם את נקודותיו הקודמות באומרו שישנן שלוש מידות או "דרכים ביניים" הנוגעות לאופן שבו אנו מתקשרים עם אחרים באמצעות מילים ומעשים. אלו דרכים להשיג איזון בהתנהגות החברתית שלנו—מבלי ללכת לקצוות מוגזמים או להחסיר. אותן "דרכים ביניים" חשובות מכיוון שהחיים האנושיים כוללים אינטראקציה מתמדת עם הזולת, והמידות הללו מדריכות אותנו לעשות זאת בצורה יעילה ומותאמת.
"עם זאת, הם נבדלים בכך שאחד עוסק באמת, והשניים האחרים בעיסוק בנעימות."
אריסטו מסביר שהדרכים השונות ל"דרך האמצע" או לגישות מאוזנות בהתנהגות חברתית יכולות להיות מחולקות לפי מיקודן. אחת מהן עוסקת בכנות בתקשורת—להיות ישרים בלי להגזים או להמעיט, כלומר להציג דברים כפי שהם באמת. שתי האחרות, לעומת זאת, מתמקדות ביצירת הנאה או נעימות באינטראקציה עם אחרים: אחת באמצעות הומור (לספר בדיחות באופן טעם ומכובד), והשנייה באמצעות התנהגות חברתית כללית (להיות נעים ואדיב בחיי היומיום). כך, הוא מזהה את ערכי האמת והנעימות כתחומים נפרדים שבהם האיזון הוא קריטי.
"מבין אלה העוסקים בהנאה, האחד מתבטא בבדיחות דעת, והאחר ביחסי החברה הכלליים של החיים."
אריסטו מסביר שישנן שתי דרכים שבהן אנשים באים באינטראקציה ונהנים במצבים חברתיים. האחת כוללת הומור ובדיחות, שבה אנשים מצחיקים אחרים ויוצרים רגעים קלילים ומשעשעים. השנייה כוללת אינטראקציות יומיומיות או שיחות בסיטואציות חברתיות רגילות, שבהן אנשים יוצרים קשר זה עם זה בצורה נינוחה ולא הומוריסטית. שתי הדרכים האלו הן חלקים חשובים באיך בני אדם מתחברים זה לזה וחווים מערכות יחסים נעימות בחיים.