ספר 3 / פרק 2
פסקה 2 - הבחנה בין בחירה לפעולה רצונית
הסבר - חלק אחר חלק
"נראה כי הבחירה היא רצונית, אך אינה זהה לרצוני; הרצוני משתרע על תחום רחב יותר."
אריסטו מציין שאומנם בחירה ומעשה מרצון קשורים זה בזה, הם אינם אותם הדברים בדיוק. מעשה מרצון הוא קטגוריה רחבה יותר – הוא כולל את כל הפעולות שאנו מבצעים מרצוננו או בכוונה, ללא כפייה או מתוך חוסר ידיעה. עם זאת, לא כל מעשה מרצון כולל בחירה מכוונת ומחושבת. הבחירה, כפי שהוא יסביר בהמשך, דורשת רמה עמוקה יותר של חשיבה או שיקול דעת, ולכן היא תת-קטגוריה צרה וספציפית יותר של מעשים מרצון.
"גם ילדים וגם בעלי החיים התחתונים משתתפים בפעולה מרצון, אך לא בבחירה; ומעשים שנעשים מתוך דחף רגעי אנו מתארים כנעשים מרצון, אך לא כנעשים מתוך בחירה."
אריסטו מבחין בין פעולות רצוניות לבין בחירה. הוא מדגיש שלמרות שילדים ובעלי חיים יכולים לבצע פעולות רצוניות (כלומר, דברים שהם עושים בכוונה ולא מכפייה), הם למעשה לא מבצעים "בחירות" במלוא המובן של המילה. מדוע? משום שבחירה אמיתית כוללת חשיבה שקולה ושיקול דעת לגבי אפשרויות, דבר שלילדים ובעלי חיים אין יכולת מלאה לעסוק בו.
בנוסף, הוא מסביר שדברים הנעשים באופן ספונטני—באימפולסיביות או מתוך התלהבות רגעית—אומנם נחשבים לרצוניים במובן שלא נכפו עליהם, אך הם אינם נחשבים כ"בחירות", מכיוון שלא הייתה בהם תהליך מתוכנן או מכוון של קבלת החלטות. בחירה דורשת יותר מאשר פעולה מתוך אינסטינקט או תשוקה מיידית; היא מחייבת שיקול דעת מודע מראש.