ספר 3 / פרק 1

פסקה 4 - פעולות כפויות ופעולות רצוניות

הסבר - חלק אחר חלק

חלק 1
הטקסט המקורי:

"אם כן, איזה סוג של מעשים יש לכנות כפויים? אנו משיבים שמעשיים הם כאלה באופן מוחלט כאשר הסיבה נמצאת בנסיבות חיצוניות, והפועל עצמו אינו תורם דבר."

כאן אריסטו עוסק בשאלה מה הופך פעולה ל"אילוץ" או כפוי באמת. תשובתו היא שפעולה נחשבת כפויה במלואה או בלתי רצונית רק כאשר הגורם מגיע כולו מגורמים חיצוניים ולאדם המבצע את הפעולה אין כל תפקיד ביצירתה – כלומר, הוא לא תורם כלל להחלטה או למעשה. בפשטות, אם משהו מתרחש כולו בגלל כוחות חיצוניים, ללא שום מעורבות או כוונה מצדך, אז אפשר לקרוא לו כפוי באמת.

חלק 2
הטקסט המקורי:

"אולם הדברים שהם בפני עצמם בלתי רצוניים, אך כעת ובתמורה לרווחים אלו הם ראויים להיבחר, ושעקרון הפעולה שלהם נמצא אצל הפועל, הם בפני עצמם בלתי רצוניים, אך כעת ובתמורה לרווחים אלו הופכים לרצוניים."

אריסטו מדבר על פעולות שכרגיל נחשבות "בלתי רצוניות" (כלומר, דברים שהיינו מעדיפים לא לעשות או להימנע מהם בנסיבות רגילות). עם זאת, אם ישנה סיבה כוללת או תועלת – משהו שנחשב "ראוי לבחור בו" – האדם עשוי להחליט בעצמו לבצע את הפעולות הללו. הנקודה המרכזית כאן היא שההחלטה לפעול מגיעה מהאדם עצמו ("העקרון המניע נמצא באדם הפועל"), ולכן במצב הזה המעשה נחשב כרצוני, מכיוון שהאדם בוחר בו באופן מודע, גם אם באי רצון או בנסיבות קשות.

במילים פשוטות יותר, משהו שמרגיש מנוגד לרצונך (בלתי רצוני) יכול להפוך לבחירה רצונית כאשר יש סיבה מספקת שמניעה אותך לקבל אותו או לפעול לפיו. לדוגמה, להקריב נוחות או לסבול כאב למען מטרה אצילית (כמו להגן על אחרים) עשוי להיות לא נעים, אך אתה בוחר בכך במודע כי אתה רואה ערך או משמעות גדולה בתוצאה.

חלק 3
הטקסט המקורי:

"הם דומים יותר לפעולות רצוניות; שכן פעולות משתייכות לסוג של פרטים, והפעולות הפרטניות כאן הן רצוניות."

אריסטו עוסק בהבחנה בין פעולות רצוניות לפעולות שאינן רצוניות. כאן הוא טוען שבעוד שפעולות מסוימות עשויות בתחילה להיראות כלא רצוניות משום שהן לא נעימות או לא רצויות (כשלעצמן), הן יכולות להפוך ליותר דומות לפעולות רצוניות אם האדם מחליט להתמודד איתן למען מטרה גדולה יותר או כדי להימנע מתוצאה גרועה יותר.

כאשר הוא אומר ש"פעולות שייכות למעמד של פרטים", הוא מתכוון לכך שפעולות הן ספציפיות למקרים אינדיבידואליים – הן מתרחשות בנסיבות ייחודיות שבהן יש לקבל החלטות בהתבסס על הפרטים של אותו רגע מסוים. בתרחישים אלה, אם האדם נראה כמי ששוקל את האפשרויות שלו מרצונו ובוחר לפעול (אפילו תחת לחץ בלתי רצוי), הפעולות מקבלות את האופי של היות רצוניות, משום שיש אלמנט של קבלת החלטה מודעת מצד האדם.

לכן, גם אם לחצים חיצוניים משפיעים על המצב, הבחירה האישית שמעורבת בפעולה המסוימת היא מה שהופך אותה ליותר רצונית.

חלק 4
הטקסט המקורי:

"איזה דברים יש לבחור ובתמורה למה – קשה לקבוע, שכן יש הבדלים רבים במקרים ספציפיים."

בקטע זה, אריסטו מדגיש את המורכבות שבקבלת החלטות מוסריות. הוא מציין שבעת בחירת פעולות או בחינת הקרבות ותוצאות שנכון לקבל בתמורה, אין תשובה פשוטה או פתרון אחיד שיתאים לכולם. כל מצב הוא ייחודי, עם נסיבות, ערכים ומשמעויות משתנים, ולכן קשה לקבוע כללים אוניברסליים לבחירות אלה. למעשה, הפרטים הייחודיים בכל מקרה הם בעלי חשיבות רבה, והבחירות המוסריות מעוצבות בהתאם להקשר המיוחד שבו הן עולות.