אתיקה

אריסטו מתכונן להגדיר מהי מעלה (מידת הטוב) על ידי סיווג המרכיבים של הנפש. הוא מסביר שכל מה שבנפש ניתן לחלק לשלוש קטגוריות: תחושות (כמו רגשות ותשוקות), יכולות (היכולת הטבעית שלנו לחוש את הרגשות והתשוקות האלו), ו-מצבי אופי (האופן שבו אנו מתמודדים או מגיבים לרגשות ולתשוקות הללו, בצורה טובה או רעה). לאחר מכן הוא מציע ש-מעלה חייבת להשתייך לאחת מהקטגוריות האלה. זהו שלב התארגנות בסיסי שמכין את הקרקע לניתוח מפורט יותר של המעלה. למעשה, אריסטו מסדר את הדברים לפני שהוא מגדיר היכן "מעלה" משתלבת.

בחלק זה, אריסטו מסביר למה הוא מתכוון במונח "תשוקות". הוא מגדיר אותן כחוויות רגשיות או תחושות הקשורות באופן טבעי להנאה או כאב. אלה כוללות רגשות כמו תשוקה (רצון), כעס, פחד, ביטחון, קנאה, שמחה, חברות או חיבה, שנאה, געגוע, תחרותיות (חיקוי) וחמלה. למעשה, הוא מתייחס למגוון הרחב של רגשות אנושיים שמעצבים את תגובותינו לעולם, רגשות שכוללים בדרך כלל תחושה של הנאה (כמו שמחה או חיבה) או תחושת אי נוחות/כאב (כמו פחד או קנאה). התשוקות הן התגובות הרגשיות הגולמיות שאנו חווים כבני אדם, ואריסטו מבקש לסווג אותן בצורה ברורה כחלק מהחקירה שלו על מה הופך אדם למעלה מוסרית.

כאן, אריסטו מדבר על מה שהוא מכנה "כוחות" בנפש האדם. למעשה, אלו הן היכולות או הכשרים הטבעיים שלנו שמאפשרים לנו לחוות רגשות או תחושות מסוימות. לדוגמה, היכולת שלנו לחוש כעס, עצב, או רחמים – אלו הם כוחות. הם כמו כלים או מנגנונים שטבעו בנו ומאפשרים לנו לחוות את התגובות הרגשיות האלו מלכתחילה. חשוב לציין שאריסטו עדיין לא מביע דעה אם זה טוב או רע להרגיש את הרגשות הללו; הוא רק מציין שאנחנו מסוגלים להרגיש אותם מכיוון שיש לנו את הכוח לכך.

כאן אריסטו מסביר את מושג המצבים של אופי בנוגע לרגשות שלנו, או למה שהוא מכנה תחושות. בעצם, הוא אומר שהאופן שבו אנו מתמודדים עם הרגשות שלנו - בין אם בצורה טובה או רעה - קובע את האופי שלנו.

לדוגמה עם כעס:
- אם מישהו מרגיש כעס בצורה מופרזת ומגיב באלימות, הוא לא מתמודד היטב עם הרגש הזה, וזה משפיע לרעה על אופיו.
- מצד שני, אם מישהו מרגיש כעס בצורה חלשה מדי, למשל במצבים שבהם כעס היה תגובה מתאימה (כמו בעת עדות לעוול), זה גם משקף משהו שלילי, כי חסרה לו תגובה מתאימה.
- אולם, אם מישהו מרגיש כעס במידה הנכונה – מגיב בדרך הנכונה, בזמן הנכון, ובמידת העוצמה הנכונה – זה משקף אופי טוב.

אריסטו טוען שגישה מאוזנת לניהול רגשות היא זו שמייצרת מצב אופי מוסרי. אותו עיקרון חל גם על רגשות אחרים כמו פחד, שמחה או רחמים. המידה הטובה טמונה בניהול התחושות בצורה שאינה מופרזת אך גם לא חסרה – כלומר, מדובר במציאת האיזון הנכון.