ספר 2 / פרק 4
פסקה 5 - פעולה מעל תיאוריה בפילוסופיה.
הסבר - חלק אחר חלק
"אבל רוב האנשים אינם עושים זאת, אלא מוצאים מפלט בתיאוריה וחושבים שהם פילוסופים וכך יהפכו להיות טובים. הם מתנהגים קצת כמו חולים שמקשיבים בקפידה לרופאיהם, אך אינם מבצעים שום דבר ממה שהורו להם לעשות."
אריסטו מדגיש שרוב האנשים נוטים להתמקד בידע תיאורטי או ברעיונות על המידה הטובה, וחושבים שדי בלמידה או בפילוסופיה על טוב כדי להפוך לאנשים טובים. אך זו אשליה. הוא משווה את ההתנהגות הזו לחולים שמקשיבים היטב לעצת הרופא שלהם, אך לא פועלים בהתאם להוראות. כשם שהתעלמות מהנחיות הרופא לא תשפר את בריאות הגוף, כך גם הבנת המידה הטובה בצורה תיאורטית בלבד, בלי לפעול, לא תשפר את האופי או הבריאות המוסרית של האדם.
"כשם שהאדם לא יבריא בגופו באמצעות סוג כזה של טיפול, כך גם נפשו לא תשתפר באמצעות סוג כזה של פילוסופיה."
אריסטו מצייר כאן הקבלה חדה: בדיוק כפי שאדם חולה לא יבריא רק מהקשבה לעצת רופא מבלי ליישם אותה בפועל, כך גם נפשו של אדם לא תהפוך למוסרית או "בריאה" רק מהמחשבה על פילוסופיה או מלימודה, ללא פעולה מעשית. במילים אחרות, הפעולה היא חיונית. פשוט לדעת מהו מוסרי או צודק לא הופך אדם באופן אוטומטי למוסרי או צודק; יש לחיות את זה, לתרגל את זה, וליישם את זה בבחירות היומיומיות.