ספר 2 / פרק 2
פסקה 2 - עקרון המידה הנכונה במידות הטובות
הסבר - חלק אחר חלק
"אך למרות שהסברנו הוא כזה, עלינו לספק את העזרה שביכולתנו."
אריסטו מכיר בכך שהדיון על אתיקה ומידות טובות—איך עלינו לחיות ולפעול—הוא מעצם טבעו לא מדויק ומתבסס על עקרונות כלליים, ולא על חוקים נוקשים. למרות חוסר הדיוק הזה, הוא מדגיש את החשיבות של מתן הנחיה או תובנה מסוימת שתסייע לנו להתמודד עם העניינים הללו בצורה הטובה ביותר. הדבר מדגיש את הגישה המעשית שלו: גם אם לא ניתן להגיע לבהירות מוחלטת, עדיין יש ערך במתן הכוונה כלשהי כדי להבין וליישם את הרעיונות בחיים האמיתיים.
"ראשית, נבחן את הדבר הבא: הדברים הללו נוטים להיהרס על ידי חוסר או עודף, כפי שאנחנו רואים במקרה של כוח ובריאות (כי על מנת להבין דברים שאינם נראים לעין, עלינו להיעזר בדוגמאות מתחום הדברים המוחשיים). גם מאמץ מוגזם וגם מאמץ בלתי מספיק הורסים את הכוח, ובאותו האופן, משקה או מזון הנצרכים בכמות גדולה מדי או קטנה מדי פוגעים בבריאות. לעומת זאת, מה שנמצא במידה נכונה – הוא זה שמקיים, מחזק ושומר על הדברים הללו."
אריסטו מסביר שבתחומים רבים בחיים, קיצוניות – בין אם זה יותר מדי או פחות מדי – עלולה להרוס דברים, בעוד שהאיזון הוא מה שמאפשר להם לשגשג. הוא מביא דוגמאות מתחום הבריאות הפיזית על מנת להמחיש זאת. אם תתעמל יותר מדי או מעט מדי, זה יפגע בכוח שלך; באותו אופן, אם תאכל יותר מדי או פחות מדי, זה יפגע בבריאות שלך. אבל אם תתעמל ותאכל בכמויות הנכונות, הגוף שלך יתחזק ויהפוך לבריא יותר. במילים פשוטות, מידתיות – הכמות ה"מדויקת" – היא המפתח לשמירה ולשיפור במצבים אלה.
"כך גם הדבר במקרה של מידת הריסון, האומץ ושאר המידות הטובות."
אריסטו מיישם את עקרון האיזון (שמכונה גם תורת ה"מידת האמצע") על מידות טובות כמו מתינות ואומץ. הוא טוען שמידות טובות אינן סתם אידיאלים מופשטים; הן נוצרות באמצעות השגת האיזון הנכון. מתינות (שליטה עצמית) ואומץ צריכים להימנע משני הקצוות – יותר מדי או פחות מדי – משום שכל אחד מהקצוות הללו הורס את המידה הטובה עצמה. לדעתו, מידה טובה אינה גישה של הכול או כלום, אלא מציאת "נקודת האמצע" שבה האיכות משגשגת.
"האדם שבורח וחושש מכל דבר ואינו עומד איתן מול שום דבר נעשה פחדן, ואילו האדם שאינו חושש כלל וניגש לכל סכנה הופך לנטול אחריות."
אריסטו משתמש בדוגמה זו כדי להסביר כיצד המידות הטובות מצויות באיזון בין שני קצוות. הוא אומר שמי שמפחד יתר על המידה מכל דבר, עד כדי הימנעות מכל אתגר או סכנה, הופך לפחדן. מצד שני, מי שאין לו כלל פחד ומתמודד בפזיזות עם כל סכנה אפשרית, הופך לרשול או חסר אחריות. שני הקצוות הללו אינם בריאים ויוצרים בעיות. המידה הטובה—וכאן מדובר ספציפית באומץ—נמצאת בדרך האמצע, שבה האדם אינו משותק מפחד ואינו חסר פחד בצורה עיוורת, אלא אמיץ באופן המתאים מול מה שבאמת מצדיק זאת.
"באופן דומה, האדם שמתמכר לכל הנאות החיים ואינו נמנע מאף אחת מהן הופך למפונק, בעוד שהאדם שנמנע מכל הנאות, כמו אנשים גסים, הופך במידה מסוימת לחסר תחושה."
אריסטו מדגיש את חשיבות האיזון בהנאה מתענוגות. הוא טוען שאדם שמתפנק בכל תענוג ללא ריסון הופך לנהנתן—אדם שממוקד יתר על המידה בסיפוק, חסר משמעת או מידתיות. מצד שני, מי שנמנע מכל סוג של הנאה, ודוחה אפילו את הדברים שיכולים להביא הנאה טבעית או הולמת, הופך לחסר רגש—קהה רגשית או חסר תחושה, כמעט "רובוטי" בגישתו לחיים. שני הקצוות—בין אם התמסרות מופרזת או הימנעות מוחלטת—הם מזיקים. המפתח הוא למצוא את שביל הזהב, שבו נהנים מתענוגות במידה ובאיזון, ובהתאמה למה שטוב וראוי לחיים מוסריים.
"איפוק ואומץ, אם כן, נהרסים על ידי עודף או חוסר, אך נשמרים על ידי השביל האמצעי."
אריסטו מדגיש כאן נקודה חשובה: מידות טובות, כמו מתינות (שליטה עצמית) ואומץ (גבורה), יכולות להתקיים ולהתחזק רק כאשר מוצאים את האיזון, או מה שהוא מכנה "הממוצע". אם חורגים לאחד הקצוות – בין אם יותר מדי או פחות מדי – העניין הורס את המידה הטובה.
לדוגמה, אומץ הוא דבר טוב, אבל אם יש לך יותר מדי מעט אומץ, אתה הופך לפחדן – אינך מסוגל להתמודד עם סכנה גם כשהיא הכרחית. מצד שני, אם יש לך יותר מדי אומץ, אתה הופך לפזיז או נמהר, ומעמיד את עצמך בסכנה מיותרת. האומץ האמיתי נמצא באמצע, כשהוא מאפשר לך להתמודד עם פחד בצורה הנכונה, בזמן הנכון, ולמען הסיבות הנכונות.
אותו עיקרון חל על מתינות, שהיא היכולת לנהל את הרצונות וההנאות שלך. אם תגזים ותתמכר, אתה הופך לאדם נהנתן, מה שעלול להוביל לתוצאות מזיקות. מצד שני, אם תידחה את כל ההנאות לחלוטין, עד כדי כך שתהפוך לאדיש לדברים שמביאים הנאה סבירה, אתה מאבד גם כאן את האיזון – ותהפוך לחסר רגישות.
הממוצע הוא המקום שבו המידה הטובה שוכנת – זהו מצב של מציאת דרך האמצע שבה אתה פועל לא באופן מוגזם ולא באופן חסר. גישה מאוזנת זו מאפשרת למידות כמו מתינות ואומץ להיות חזקות ולשגשג.