אתיקה

אריסטו מציין כי גם מידות טובות וגם כישורים – כמו לנגן בכלי נגינה – נרכשים ומתפתחים באותו אופן. אותו תהליך שיכול להפוך אדם לטוב במשהו (למשל לנגן היטב בלירה) יכול גם להוביל לכך שהוא יהיה גרוע בכך (כמו לנגן בצורה גרועה). בשני המקרים, התוצאה תלויה באיך האדם מתרגל או עוסק בפעילות. הרעיון הוא שתרגול, הרגלים ופעולות חוזרות מעצבים את התוצאות, בין אם הן חיוביות (מידה טובה או מיומנות) ובין אם הן שליליות.

אריסטו אומר שכמו בכל מיומנות או מלאכה, אנשים נהיים מיומנים או לא מיומנים בהתאם לאופן שבו הם מתרגלים. לדוגמה, בנאי לא נהיה טוב או גרוע בבניית בתים באופן אקראי—זה נקבע לפי אם הוא בונה בצורה טובה או גרועה באופן עקבי. המיומנות שלו מתפתחת או מתדרדרת בהתאם לפעולות ולמאמצים שלו. התרגול מעצב את יכולתו.

אריסטו אומר שאם מיומנות או סגולה היו דברים שאנשים פשוט נולדים איתם - טובים או רעים מטבעם - אז לא היה צורך במורים או באימון. במילים אחרות, אנשים לא היו זקוקים ללמוד או להתאמן על שום דבר; היכולות או האופי המוסרי שלהם כבר היו נקבעים מראש. אבל מכיוון שזה לא המצב, הוראה, תרגול וניסיון הם חיוניים לפיתוח גם מיומנויות וגם אופי טוב. הדבר מדגיש את החשיבות של למידה ומאמץ בעיצוב מי שאנחנו, במקום להסתמך על יכולות או תכונות מולדות.

אריסטו אומר שמידות טובות, כמו צדק, מתפתחות דרך תרגול וחזרות על פעולות במפגשים שלנו עם אחרים. אם תנהג באופן הוגן וצודק בהתנהלותך עם אנשים בעקביות, תטפח את המידה הטובה של להיות אדם צודק. לעומת זאת, אם פעולותיך יהיו לא ישרות או לא הוגנות, תפתח את ההיפך – אופי לא צודק. בקיצור, ההרגלים והפעולות שלנו מעצבים את מי שאנחנו הופכים להיות.

אריסטו אומר שהאופן שבו אנו מגיבים למצבים מסוכנים מעצב את סוג האדם שנהיה. אם תחזור שוב ושוב על פעולות של אומץ ותבנה את ההרגל לנהל את הפחד שלך מול סכנה, תפתח את מידת האומץ. לעומת זאת, אם תנהג לעיתים קרובות בפחד מוגזם או בפזיזות, תעצב את עצמך לפחדן או לאדם שנוטה לאימפולסיביות מופרזת. במהותו, ההתנהגות שאותה אנו חוזרים ומתרגלים ברגעים של פחד או ביטחון היא זו שקובעת האם נהפוך לאמיצים או לא. מדובר בהרגלים שאנו מטפחים לאורך זמן.

אריסטו אומר שהרצונות שלנו (כמו תאווה לאוכל או להנאה) והתגובות הרגשיות שלנו (כמו כעס) מעוצבים על ידי האופן שבו אנו מגיבים למצבים לאורך זמן. אם אנו מנהלים את הרצונות והרגשות הללו באופן מאוזן ושקול בצורה עקבית, אנו הופכים לבעלי שליטה עצמית (מתונים) ובעלי מזג רגוע (טובי מזג). לעומת זאת, אם אנו נכנעים לכל תאווה או מתפרצים בכעס ללא רסן באופן קבוע, אנו מפתחים הרגלים של היותנו מפונקים או פזיזי מזג (נוחים לכעס). בעצם, האופן שבו אנו מתמודדים עם הרגעים הללו שוב ושוב קובע את סוג האדם שנהפוך להיות.

אריסטו אומר שסוג האדם שנהפוך להיות—האופי שלנו—מעוצב על ידי סוג הפעולות שאנחנו עושים שוב ושוב. במילים אחרות, ההרגלים וההתנהגויות שלנו מעצבים באופן ישיר את מי שאנחנו בפנים. אם אנחנו מתרגלים סוגי פעולות מסוימות באופן עקבי, אותן פעולות יעצבו את אופיינו בהתאם להן. אם אנחנו פועלים בצדק שוב ושוב, למשל, נהפוך להיות אנשים צודקים. אם נפעל בצורה אנוכית או נימנע מאחריות באופן קבוע, נתפתח להיות בעלי אופי אנוכי או פחדני.

אריסטו מדגיש שהפעולות שאנו מבצעים שוב ושוב מעצבות באופן ישיר את סוג האדם שאנו הופכים להיות. האופי שלנו—התכונות והמאפיינים שמגדירים את ההתנהגות שלנו—נבנה דרך הפעולות האלה. אם אנו רוצים לפתח אופי מוסרי (לדוגמה, להיות אמיצים, צודקים או מתונים), הפעילויות שבהן נעסוק חייבות לשקף את המידות האלו. במילים פשוטות, ההרגלים וההתנהגויות שלנו מעצבים ישירות את טבענו המוסרי והאתי. סוג הפעילויות שאנו בוחרים חשוב מאוד, משום שהן יוצרות את הבסיס לאופי שלנו.

אריסטו מדגיש כאן עד כמה ההרגלים המוקדמים והחינוך שלנו הם קריטיים בעיצוב מי שאנחנו הופכים להיות כיחידים. תכונות האופי שאנו מפתחים – בין אם מידות טובות כמו אומץ וצדק או פגמים כמו פחדנות או אי-יושר – נובעות באופן מהותי מהאופן שבו אנו פועלים או מתנהגים באופן חוזר ונשנה, במיוחד בשנות ההתבגרות שלנו. ההרגלים הללו אינם מינוריים או אקראיים; הם מגדירים אותנו עד כדי כך שהם עושים את "כל ההבדל" בסוג האדם שאנו גדלים להיות. למעשה, מה שאתה מתרגל באופן קבוע – לטוב או לרע – נטמע באופייך עם הזמן. הדבר מדגיש את החשיבות העצומה של טיפוח הרגלים טובים, במיוחד בגיל צעיר, מכיוון שהם מניחים את היסודות לחיים מוסריים ואתיים.