אתיקה

אריסטו מסביר כי יכולות טבעיות, כמו החושים שלנו (ראייה, שמיעה וכו'), הן מולדות. אנו נולדים עם פוטנציאל ליכולות אלו, ואיננו רוכשים אותן על ידי תרגול או שימוש חוזר. למשל, איננו מפתחים את היכולת לראות או לשמוע על ידי ביצוע הפעולות הללו פעמים רבות; במקום זאת, אנו נולדים עם יכולת לראות ולשמוע, ומתחילים להשתמש בחושים אלו מאוחר יותר. במילים אחרות, ישנם היבטים מסוימים בטבענו שפשוט קיימים בתוכנו מלכתחילה, ואנו עושים בהם שימוש לאחר שהם כבר חלק מאיתנו.

אריסטו מציין שמידות טובות אינן תכונות מולדות שאנו נולדים איתן, אלא מיומנויות או איכויות שמתפתחות באמצעות תרגול וחזרה, בדומה ללימוד אומנות או מלאכה. כפי שאדם הופך לצייר על ידי ציור חוזר ונשנה או למוזיקאי על ידי נגינה מתמדת בכלי, כך אנו מטפחים מידות טובות דרך תרגול פעיל בחיי היומיום שלנו. המידה הטובה נוצרת אם כן על ידי מעורבות ומאמץ – היא אינה מופיעה באופן טבעי או ספונטני. היא דורשת פעולה מכוונת לאורך זמן.

אריסטו מדגיש שתחונות טובות, כמו מיומנויות או מלאכות, מתפתחות דרך פעולות חוזרות ונשנות ותרגול. בדיוק כפי שאדם הופך לבנאי מיומן על ידי עיסוק בפועל בבנייה, או למוזיקאי על ידי נגינה עקבית בכלי הנגינה שלו, כך גם אדם הופך למוסרי—צודק, מאופק, אמיץ—דרך ביצוע חוזר ונשנה של פעולות שמשקפות את התחונות הללו. מוסריות אינה דבר שנולדים איתו או שישנו באופן אוטומטי; היא דורשת מאמץ מכוון ותרגול עקבי. כדי להיות אדם טוב, יש לפתח הרגלים טובים באופן פעיל על ידי התנהגות מוסרית לאורך זמן. מדובר בעשייה, לא רק בידיעה.