ספר 10 / פרק 5
פסקה 2 - הנאה ופעולה
הסבר - חלק אחר חלק
"דבר זה ניתן לראות גם מהעובדה שכל הנאות קשורות לפעולה שהן משלימות."
אריסטו אומר שלכל פעילות יש הנאה ספציפית שמחוברת אליה באופן טבעי – ההנאה הזו קשורה באופן ישיר לאופי הפעילות עצמה. היא אינה אקראית או ניתנת להחלפה; במקום זאת, ההנאה נובעת באופן טבעי מהעיסוק בפעילות המסוימת ומהגשמת מטרתה או יעדה. לדוגמה, השמחה שבפתרון בעיה במתמטיקה שייכת באופן ייחודי לפעילות האינטלקטואלית של החשיבה המתמטית.
"שהרי פעילות מתחזקת על ידי התענוג המתאים לה, שכן כל סוג של דבר נשפט בצורה טובה יותר ומובא לדיוק על ידי אלו העוסקים בפעילות מתוך הנאה."
אריסטו בעצם אומר שכאשר אדם באמת נהנה מפעילות מסוימת, ההנאה שלו משפרת את הפעילות עצמה, מה שהופך אותה ליותר יעילה ומדויקת. במילים אחרות, הנאה פועלת כמו דלק או מגבר עבור הפעילות, ומאפשרת לאדם להתחבר אליה לעומק ולבצע אותה בצורה מיומנת יותר. לדוגמה, אם מישהו אוהב לפתור חידות או משוואות, ההתלהבות שלו מהמחשק הזה עוזרת לו להשתפר בכך – הוא שופט את הדברים בצורה מדויקת יותר וניגש אל הפעילות עם יותר ריכוז ודיוק. החיבור הזה בין הנאה לפעילות מסביר מדוע תשוקה מובילה לעתים קרובות למומחיות.
"לדוגמה, אלו שנהנים מחשיבה גיאומטרית הופכים לגיאומטרים ומבינים טוב יותר את ההנחות השונות."
אריסטו אומר שכאשר אדם נהנה מפעילות מסוימת, כמו לימוד גיאומטריה, הוא נוטה לעסוק בה בצורה מעמיקה ומיומנת יותר. מכיוון שהוא מוצא הנאה בתהליך, יש לו מוטיבציה טבעית לחקור את התחום, להבין את עקרונותיו ולשפר את כישוריו. ההנאה הזו מסייעת לו לתפוס רעיונות מורכבים והוכחות בצורה קלה ומדויקת יותר, מה שמוביל אותו בסופו של דבר להפוך למומחה בתחום. במילים פשוטות, הנאה מזינה את התשוקה, והתשוקה מובילה לשליטה ומיומנות.
"ובאותו אופן, אלה שאוהבים מוזיקה או בנייה, וכדומה, משתפרים בתפקידם הראוי על ידי ההנאה שהם שואבים מכך;"
אריסטו אומר שכאשר אנשים באמת נהנים מפעילות – כמו לנגן מוזיקה, לתכנן מבנים או כל מלאכה אחרת – הם נוטים להשתפר בה. ההנאה שלהם מעמיקה את הריכוז והמעורבות שלהם, מה שמאפשר להם לחדד את הכישורים שלהם ולהתפתח במלאכתם. למעשה, התשוקה או ההנאה מפעילות אינה רק תוצאה לוואי; היא גורם מרכזי בלמידה ובשליטה בה.
"ובכן, התענוגות מעצימים את הפעילויות, ומה שמעצים דבר מה הוא דבר השייך לו בטבעו. אך דברים שהם מסוגים שונים ניחנים בתכונות השונות בטבעם."
אריסטו מדגיש קשר בין הנאות לפעילויות שהן קשורות אליהן. הוא טוען שההנאה מגבירה או מחזקת את הפעילות שבה היא משולבת. לדוגמה, אם מישהו נהנה מאוד מפתרון בעיות מתמטיות, ההנאה שהוא שואב מכך גורמת לו להשקיע יותר מאמץ, להתרכז טוב יותר, ובסופו של דבר לשפר את כישורי המתמטיקה שלו. הדבר מראה שההנאה היא "מתאימה" או טבעית לפעילות שהיא תומכת בה.
בנוסף, הוא מדגיש שלפעילויות שונות יש סוגי הנאות שונים הקשורים אליהן, משום שהפעילויות עצמן נבדלות זו מזו. למשל, ההנאה שמישהו מרגיש מהקשבה למוזיקה שונה במהותה מההנאה שמישהו שואב מבנייה או ממהלך של חשיבה פילוסופית. הסיבה לכך היא שהפעילויות הללו שונות במהותן, ולכן גם ההנאות הקשורות אליהן שונות.
בעצם, אריסטו אומר שסוג ההנאה הקשור לפעילות מסוימת מותאם באופיו לפעילות זו, והן הפעילויות והן ההנאות משתנות בהתאם לטבען.