ספר 10 / פרק 5
פסקה 1 - מגוון ההנאות והפעילויות
הסבר - חלק אחר חלק
"מסיבה זו נראה שגם התענוגות נבדלים זה מזה בסוגם."
אריסטו אומר כאן שלא כל ההנאות זהות; הן משתנות בסוג או "באופי" שלהן. בדיוק כמו שפעילויות או יכולות שונות (כמו חשיבה, חישה או יצירת אמנות) הן ייחודיות, כך גם ההנאות שנובעות מהפעילויות הללו הן נבדלות וייחודיות לכל אחת מהן.
"שהרי דברים השונים במהותם, כך אנו סבורים, מושלמים על ידי גורמים שונים (אנו רואים שזה נכון הן לגבי עצמים טבעיים והן לגבי דברים שנעשו בידי אדם, כמו בעלי חיים, עצים, ציור, פסל, בית או כלי עבודה); ובדומה לכך, אנו סבורים שגם פעולות השונות במהותן מושלמות על ידי גורמים השונים במהותם."
אריסטו מציין שלכשם שדברים שונים בעולם נבדלים זה מזה ובעלי מאפיינים ייחודיים—בין אם הם טבעיים, כמו בעלי חיים ועצים, או מעשה ידי אדם, כמו ציורים או כלים—כל אחד מהם מצריך "השלמה" או מרכיבים מסוימים כדי להיחשב שלם או גמור. לדוגמה, ציור מושלם באמצעות הצבעים והעיצוב שלו, בעוד בית נשלם עם המבנה והתפקוד שלו. באופן דומה, גם הפעילויות האנושיות, שהן מגוונות מבחינת סוגן ומטרתן, מגיעות לשלמותן או להגשמתן באמצעות דבר ייחודי המתאים להן. רעיון זה מכין את הקרקע לדיון על כך שגם העינוגים אינם מתאימים לכל מצב באופן אחיד, אלא קשורים לטבע הפעילות שהם מלווים.
"כעת, פעולות החשיבה שונות מאלה של החושים, ושניהם שונים זה מזה לפי טבעם; ולכן, גם ההנאות המשלימות אותם שונות."
אריסטו מציין שישנם סוגים שונים של פעילויות בחיי האדם, כמו חשיבה (שקשורה למחשבה) וחישה (שקשורה לחושים הפיזיים). הפעילויות הללו שונות במהותן. לכן, ההנאות שנובעות מהשלמת או מימוש הפעילויות הללו חייבות גם הן להיות שונות. במילים פשוטות, ההנאה שמרגישים מחשיבה עמוקה או מהישג אינטלקטואלי אינה זהה להנאה שמרגישים מהאזנה למוזיקה או מטעימה של אוכל טוב—כל הנאה תואמת את סוג הפעילות שממנה היא נובעת.