אתיקה

אריסטו מקשר את הרעיון שלו על אושר עם אלו הסבורים שאושר קשור למעלה טובה או למעלה מסוימת. הוא מדגיש שמעלה טובה אינה רק תכונה פסיבית שאדם מחזיק בה – מעלה טובה כרוכה במהותה בפעולה. במילים אחרות, להיות אדם בעל מעלה טובה זה לא רק להחזיק בתכונות טובות או פוטנציאל, אלא ליישם את המעלות הללו בפועל בחיי היום-יום.

אריסטו מבצע כאן הבחנה חשובה. הוא מדגיש שיש הבדל משמעותי בין פשוט להחזיק משהו (בעלות) לבין להשתמש בו בפועל (פעולה). באופן דומה, יש הבדל בין להיות במצב תודעתי מסוים—כמו להחזיק בתכונות מוסריות—לבין לפעול על פי המידות האלו דרך מעשיך.

לדוגמה, אדם יכול להחזיק בידע או מיומנות, אבל אם הוא לא מיישם ומשתמש בהם בפועל, הם לא יוצרים השפעה משמעותית. באותו אופן, אדם מוסרי אינו באמת חי חיים טובים רק משום שיש לו תכונות מוסריות; הוא חייב גם לחיות את המידות האלו דרך מעשיו. מעורבות פעילה—פעולה טובה ועשיית טוב—נושאת יותר משקל בעיני אריסטו מאשר בעלות פסיבית או פוטנציאל בלבד. החיים ה"טובים" או החיים המשגשגים באמת נובעים מפעולה ולא רק מהיכולת לפעול.

אריסטו מבחין בין להחזיק באיכות או מידה טובה בלבד, שאותה הוא מכנה "מצב נפשי," לבין השימוש הפעיל באותה איכות או מידה טובה, שאותה הוא מכנה "פעולה." הוא טוען שדי בהחזקה במידה טובה, כמו אומץ או חוכמה, אינו מספיק בפני עצמו כדי להביא לתוצאות או לתרום ל"חיים הטובים." למשל, אם אתה ישן או לא עושה דבר, המידות הטובות שלך אינן משפיעות בפועל על חייך או על העולם שסביבך – הן פשוט נמצאות במצב רדום ולא מנוצלות.

לעומת זאת, כאשר אתה עוסק בפועל בפעולות בהתאם למידות הטובות או בפעילויות משמעותיות, אתה מפעיל את המידות הללו, וזה מה שבאמת חשוב. פעולה, בניגוד למצב נפשי רדום, מחייבת עשייה, ובעשייה בהתאם למידות הטובות, אתה בעצם עושה טוב וחי היטב. עבור אריסטו, הערך טמון לא רק בלהיות בעל תכונות טובות, אלא ביישומן בפועל דרך המעשים שלך.

אריסטו משתמש במטאפורה של המשחקים האולימפיים כדי להדגיש נקודה חשובה לגבי האושר והחיים הטובים. במשחקים, לא מספיק פשוט להחזיק בתכונות כמו יופי, כוח או אפילו פוטנציאל; הניצחון מגיע לאלה שבאמת משתתפים ומתחרים. באופן דומה, גם בחיים, השגת "הדברים הנעלים והטובים"—או חיים באמת מספקים ומוסריים—דורשת פעולה. לא מספיק רק להחזיק במידה הטובה או בפוטנציאל הטוב; יש לממש זאת באמצעות חיים פעילים ועשייה. לכן, אושר אינו רק עניין של להיות בעל תכונות טובות או מצב רוח טוב—הוא קשור למעורבות פעילה ומשמעותית בחיים באופן מוסרי וערכי.