ספר 1 / פרק 7

פסקה 1 - הטוב שניתן להשיג באמצעות פעולה

הסבר - חלק אחר חלק

חלק 1
הטקסט המקורי:

"בואו נחזור שוב אל הטוב שאנו מחפשים, ונשאל מה הוא יכול להיות."

אריסטו ממקד מחדש את הדיון בשאלה המרכזית: מהו "הטוב"? במילים אחרות, הוא מנסה להגדיר מהו הדבר שאליו אנחנו, כבני אדם, חותרים בסופו של דבר בחיים – מהי המטרה או היעד העליון שמנחה את הפעולות והבחירות שלנו. זהו ה"טוב" שהוא חוקר.

חלק 2
הטקסט המקורי:

"נראה שזה שונה בפעולות ובאומנויות שונות; זה שונה ברפואה, באסטרטגיה, וגם באומנויות אחרות בהתאם."

אריסטו אומר ש"הטוב" הוא לא מושג אחיד שמתאים לכולם; הוא תלוי בהקשר. לדוגמה, ה"טוב" ברפואה שונה מה"טוב" באסטרטגיה צבאית או בכל תחום אחר. לכל תחום של פעילות או דיסציפלינה יש מטרה או תכלית משלה, והיא זו שקובעת מה נחשב כ"טוב" בתוכה.

חלק 3
הטקסט המקורי:

"אם כן, מהו הטוב של כל דבר? ודאי שזהו הדבר שלמענו הכל נעשה."

אריסטו שואל מהי המשמעות של "הטוב" בכל תחום או פעולה. תשובתו מדגישה עיקרון יסודי: ה"טוב" בכל פעילות או מלאכה הוא המטרה הסופית שלשמה היא קיימת—הדבר שכל שאר הפעולות בתחום הזה נעשות כדי להשיגו. לדוגמה, ברפואה, ה"טוב" הוא בריאות, משום שכל הפעולות הרפואיות מכוונות לקדם או לשחזר את הבריאות. בעצם, ה"טוב" הוא המטרה הסופית או הסיבה העליונה לכל פעולה או עיסוק.

חלק 4
הטקסט המקורי:

"ברפואה זהו הבריאות, באסטרטגיה הניצחון, בארכיטקטורה הבית, ובכל תחום אחר – משהו שונה, ובכל פעולה ושאיפה – המטרה הסופית; כי למען המטרה הזו כולם עושים את כל מה שהם עושים."

אריסטו מסביר שבכל תחום או פעילות יש מטרה או יעד מסוים שמניע את כל הפעולות בתוך אותו תחום. לדוגמה, ברפואה המטרה הסופית היא הבריאות. באסטרטגיה או בתכנון צבאי, המטרה היא הניצחון. בארכיטקטורה, המטרה היא בניית בית. באותו אופן, כל פעולה או פעילות שבה בני אדם עוסקים מכוונת לעבר מטרה סופית או "תכלית". תכלית זו היא מה שנותן משמעות וכיוון לכל השלבים או ההחלטות הקטנים המעורבים – זהו הטעם לכך שאנשים מבצעים את הפעולות הללו מלכתחילה.

חלק 5
הטקסט המקורי:

"לכן, אם יש מטרה סופית לכל מה שאנו עושים, היא תהיה הטוב שניתן להשיג באמצעות פעולה, ואם יש יותר ממטרה אחת, אלו יהיו הטובות שניתן להשיג באמצעות פעולה."

אריסטו מציין שכל מה שאנחנו עושים מכוון למטרה או יעד סופיים—משהו שאנחנו שואפים להשיג דרך הפעולות שלנו. לדוגמה, הבריאות היא היעד הסופי של הרפואה, הניצחון הוא היעד של האסטרטגיה, ובית הוא היעד של האדריכלות. אלה הם "הסופים" או המטרות הייחודיות לכל פעילות.

עכשיו, אם נסתכל באופן רחב על כל מה שאנחנו עושים כבני אדם, שואל אריסטו: האם יש "סוף" או מטרה סופית אחת ויחידה לכל הפעולות שלנו? אם יש רק אחת, זו תהיה הטוב העליון ביותר שניתן להשיג דרך הפעילות האנושית. אם יש כמה "סופים", אז אלה ייצגו יחד את ה"טובים" העליונים שניתן להשיג דרך מעשינו.

בעצם, אריסטו מזמין אותנו לחשוב על התמונה הכוללת—האם יש מטרה סופית אחת שמניעה את כל המעשים האנושיים או אוסף של יעדים עליונים שפעילויות שונות מכוונות אליהם.