ספר 10 / פרק 9
פסקה 12 - חקר החקיקה והחוקות
הסבר - חלק אחר חלק
"כעת אבותינו השאירו לנו את נושא החקיקה ללא בדיקה; לכן אולי מוטב שאנחנו עצמנו נחקור אותו, ובאופן כללי נבחן גם את שאלת החוקה, כדי להשלים במידת האפשר את הפילוסופיה שלנו על טבע האדם."
אריסטו מציין שהנושא של חקיקה—כיצד חוקים נוצרים, בנויים ומיושמים—לא נחקר לעומק על ידי ההוגים שקדמו לו. מכיוון שנושא חשוב זה נותר יחסית בלתי נגע, הוא סבור כי עליו ועל בני דורו להתמודד עם המשימה הזאת. הוא מקשר את חקר החקיקה למטרה הרחבה יותר של הבנת טבע האדם, ומרמז שהאופן שבו אנו מארגנים ומושלים בחברות קשור באופן עמוק למהות החיים האנושיים ולחיים הטובים. בעצם, אריסטו רואה בחקירה זו חלק חיוני בהשלמת התבוננותו הפילוסופית על האנושות.
"ראשית, אם נאמרו דברים טובים ומועילים באופן מפורט על ידי הוגים קודמים, ננסה לעיין בהם מחדש; לאחר מכן, לאור החוקים והמשטרים שאספנו, נחקור אילו גורמים שומרים ומגנים על מדינות ומהם הגורמים שמחסלים אותן, ואילו גורמים שומרים או הורסים סוגי משטר מסוימים. כמו כן, נבדוק מהן הסיבות לכך שיש משטרים שמנוהלים היטב בעוד שאחרים מנוהלים בצורה גרועה."
אריסטו מציע שלפני שהוא מתעמק בניתוח שלו, חשוב לבחון מה הוגים קודמים כבר אמרו על הנושאים הללו. הוא רוצה לבחון ביסודיות את תובנותיהם כדי לראות אם רעיונותיהם בעלי ערך או רלוונטיים. לאחר מכן, באמצעות בחינה של חוקות שנאספו (שהן דוגמאות לשיטות פוליטיות או דרכי שלטון), הוא מתכנן לחקור את הגורמים שבגינם מדינות או ממשלות משגשגות או קורסות.
באופן מסוים, הוא שואף להבין מה מסייע לקיים או להרוס סוגים שונים של חוקות—כלומר, צורות שלטון כמו מלוכות, דמוקרטיות, אוליגרכיות וכדומה. בנוסף, הוא מתמקד בשאלה מדוע ישנן ממשלות שמתנהלות היטב, בעוד אחרות מנוהלות בצורה גרועה. בקצרה, אריסטו מתכונן לחקירה מעמיקה במכניזם של הצלחה וכישלון פוליטי, תוך התבססות על ניתוח היסטורי ותצפיותיו האישיות.
"כאשר נחקור את אלה, ייתכן שנהיה מסוגלים לראות בצורה מקיפה יותר איזו צורת משטר היא הטובה ביותר, כיצד יש לארגן כל אחת מהן, ואילו חוקים ונוהגים יש לאמץ כדי שתפעל במיטבה."
אריסטו אומר שכאשר נבחן ונבין לעומק את הגורמים שמסייעים לשמר או להחריב סוגים שונים של ממשלים (או חוקים חוקתיים) ונבין מדוע חלקם מצליחים בעוד אחרים נכשלים, נוכל לשפוט בצורה טובה יותר איזה סוג של ממשל הוא האידיאלי ביותר. לצד זאת, הוא גם שואף לקבוע כיצד יש לבנות ממשל מסוים ואילו חוקים, מסורות ופרקטיקות יש להקפיד עליהם כדי שיפעל בצורה המיטבית ביותר. בעצם, הוא מבקש לזהות את התבנית המושלמת לממשל ואת החוקים שיביאו אותו לשגשוג.
"בואו נתחיל את הדיון שלנו."
אריסטו רומז כאן שהוא עומד להעמיק בדיון קריטי על חוקים וחוקות כחלק מהמחקר הרחב שלו על טבע האדם ופילוסופיה פוליטית. לאחר שביקר הוגים וסופיסטים מוקדמים יותר על כך שלא עסקו כראוי בנושאים אלו, הוא סבור כי עליו לחקור זאת בעצמו. באומרו "הבה נפתח בדיון שלנו", הוא עובר לשלב הבא בעבודתו, שבו הוא ינתח ויעריך בצורה שיטתית כיצד חוקות וחוקים משפיעים על הארגון והתפקוד של מדינות, במטרה להגדיר מה גורם למערכת פוליטית לעבוד ביעילות או להיכשל. זהו תחילתו של מחקר מעמיק על מבנים פוליטיים כדי לקדם את הבנתו בדבר הדרך הטובה ביותר למשול ולחוקק, במטרה ליצור חברה משגשגת.