ספר 1 / פרק 1
פסקה 1 - מטרות האמנויות והפעולות
הסבר - חלק אחר חלק
"כל אמנות וכל חקירה, וכך גם כל פעולה ושאיפה, נחשבות למכוונות לעבר טוב מסוים; ולכן, בצדק נאמר שהטוב הוא מה שכל הדברים שואפים אליו."
אריסטו טוען שכל מה שבני אדם עושים – בין אם זה מיומנות, מקצוע, חקירה או פשוט רדיפה אחר משהו בחיים – נעשה מתוך מטרה כלשהי. הוא מסביר שמטרות אלה תמיד שואפות למשהו שנחשב ל"טוב". עבורו, הרעיון של "טוב" הוא פשוט מה שאנשים שואפים אליו או מעריכים כמשהו בעל ערך. לכן, הגיוני לחשוב על "הטוב" כמטרה האולטימטיבית או התכלית שמאחורי כל הדברים שאנו עושים.
"אך יש הבדל מסוים בין מטרות; חלקן הן פעילויות, ואחרות הן תוצרים הנפרדים מהפעילויות שיצרו אותם."
אריסטו מציין שהמטרות או ה"יעדים" שאנו שואפים אליהם יכולים להופיע בשתי צורות שונות. ישנן מטרות שעוסקות בעצם הפעולה עצמה—התהליך הוא המטרה. לדוגמה, ליהנות ממוזיקה או לרקוד עשויים להיות בעלי ערך רק בשל החוויה של העשייה עצמה. לעומת זאת, יש מטרות שמבוססות על יצירת תוצר מעבר לפעולה עצמה. במקרים אלה, הפעולה משמשת כאמצעי ליצירת תוצר או תוצאה נפרדת—כמו בניית בית או יצירת יצירת אמנות.
בעצם, הוא מבדיל בין שני סוגים של מטרות: כאלה שהן פעילויות בפני עצמן, וכאלה שמובילות לתוצאה כלשהי מחוץ לפעולה.
"כאשר ישנם תכליות נפרדות מהפעולות עצמן, טבעו של התוצר הוא להיות טוב יותר מהפעילות."
אריסטו מציין שלעתים המטרה (או "התכלית") של פעולה נפרדת מהפעולה עצמה. כאשר זה קורה, התוצאה או המוצר של הפעולה נחשבים לרוב כבעלי ערך רב יותר מאשר תהליך ביצוע הפעולה.
לדוגמה, אם אתה בונה כיסא, הכיסא הפיזי—המוצר—נחשב לחשוב יותר מפעולת עבודת הנגרות עצמה. הפעולה (עבודת הנגרות) היא רק אמצעי להגיע אל המטרה הסופית (הכיסא). הבחנה זו מדגישה את הרעיון שהפעולות שלנו שואבות את ערכן לעיתים קרובות מהתוצאות שהן משיגות.
"כיון שישנם פעולות, אמנויות ומדעים רבים, כך גם המטרות שלהם מרובות; מטרת הרפואה היא בריאות, מטרת בניית ספינות היא יצירת כלי שיט, מטרת האסטרטגיה היא ניצחון, ומטרת הכלכלה היא עושר."
אריסטו מציין שלכל תחום פעילות או דיסציפלינה—בין אם מדובר ברפואה, בניית ספינות, אסטרטגיה צבאית או ניהול כספים—יש מטרה מסוימת שאליה היא שואפת. לדוגמה, המטרה של הרפואה היא לקדם בריאות, המטרה של בניית ספינות היא לייצר ספינה מתפקדת, המטרה של האסטרטגיה היא להשיג ניצחון, והמטרה של הכלכלה היא ליצור או לנהל עושר. מטרות אלו, או "תכליות," נותנות לכל תחום מטרה וכיוון.
"אבל כאשר אמנויות מסוימות כפופות למיומנות אחת - כמו שעשיית רתמות ושאר האמנויות הקשורות לציוד של סוסים כפופות לאמנות הרכיבה, וזו יחד עם כל פעולה צבאית אחרת כפופות לאסטרטגיה צבאית - כך גם אמנויות אחרות כפופות לאמנויות גבוהות מהן. בכל המקרים הללו, יש להעדיף את המטרות של האמנויות הגבוהות על פני מטרות האמנויות הכפופות להן, שכן אלה האחרונות נעשות למען המטרות של הראשונות."
אריסטו מציין שכל מיני מיומנויות או אמנויות מחוברות זו לזו ומשמשות מטרה רחבה וכוללת יותר. לדוגמה, יצירת רסן (ציוד ראש לסוסים) היא חלק ממטרה גדולה יותר: רכיבה על סוסים. הרכיבה עצמה עשויה לשמש מטרה רחבה עוד יותר, כמו אסטרטגיה צבאית. כך שהאמנות הראשית—במקרה זה, האסטרטגיה—נחשבת לחשובה יותר מהאמנויות הקטנות והמתמחות (כמו יצירת רסן או רכיבה), משום שכל המשימות הקטנות האלה קיימות כדי לשרת את המטרה הגבוהה יותר. הכול מאורגן בצורה היררכית, כשה"מטרה הראשית" היא זו שנותנת משמעות אמיתית לכל המטרות הקטנות.
"אין זה משנה אם הפעולות עצמן הן התכליות של המעשים, או שמא מדובר במשהו אחר הנפרד מהפעולות, כפי שזה קורה במקרים של המדעים שהוזכרו קודם."
אריסטו אומר כאן שזה לא באמת משנה אם המטרה (או "הסוף") שאליו אנו שואפים נמצאת בפעולה עצמה (כמו סוג של חוויה או תהליך שאנו מעריכים בזכות עצמו) או נפרדת מהפעולה (כמו תוצר או תוצאה שאנו יוצרים דרך מה שאנו עושים). הנקודה שלו היא שבשני המקרים, כל פעולה, אמנות או עיסוק מכוונים לאיזשהו "טוב"—וה"טוב" הזה יכול להיות או הפעולה עצמה (אם אנו מעריכים את העשייה בזכות עצמה) או התוצאה שהיא מייצרת (אם אנו מעריכים את המוצר או התוצאה, כמו בריאות מרפואה או ספינה מבניית ספינות).